group_goes_to_the_UN

הקבוצה הולכים לאו”מ

 

מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת

הגענו לוינה בשעה 9 בבוקר, לאחר טיסה של 13 שעות מסן דייגו. וינה היא עיר יפהפייה בעלת מסורת עשירה. היתה זו הפעם הראשונה בה ברברה ואנוכי היינו באירופה, ונסיעה זו מאוד ריגשה אותנו. ואז הגיע החלק הקשה: להסביר את עניין החרב לנציגי מכס רבים. המארחת שלנו, לורדס רספרגר פגשה אותנו בשדה התעופה כשבידיה זר פרחים, דבר שנתן את הטון לעתיד להתרחש. לורדס הינה הנשיאה של החוג הבינלאומי של וינה לאיזוטריקה. המלון שלנו היה קרוב מאוד לתעלה הנמצאת במרחק מה מהדנובה. החלטנו להתמקם במלון ולנוח מעט לפני ההשתתפות בתקשור שייערך באו”מ בשעה 4 אחה”צ.

יותר מאוחר פגשו אותנו אווה ריינרמן מבריסל והאמא שלה הלן. יחדיו נסענו ברכבת התחתית למרכז הבינלאומי של וינה. זה היה מוזר משהו, שכן הבחנתי שהייתי האדם היחידי ברכבת התחתית שחבש כובע ונשא חרב. אין בעיה. בעבר הייתי במצבים מוזרים עוד יותר. הגענו לכניסה של המרכז הבינלאומי של וינה. היה עלינו להציג תעודות ולעבור בדיקה בטחונית ובדיקה של המכס, והוסבר לנו שנכנסנו למדינה בתוך מדינה. כולם עמדו בשורה, בדקו את הדרכונים שלנו ונתנו לנו תגים. אז הגיע רגע האמת, כאשר אנשי הבטחון בקשו אותנו לשים את הדברים שלנו על מכונת הרנטגן. מאוד לא רציתי שהבודק ייכנס לפאניקה כאשר יראה את החרב, לכן סיפרתי לו מראש שבתיק היתה חרב. הוא הגיב, אבל יכולתי להבחין שהוא לא באמת מקשיב. ואז, כאשר הבחין בחרב, עיניו גדלו מאוד. זהו מבט שראיתי כבר מספר פעמים קודם לכן. ואז הגיע השאלה הרגילה: “מדוע אתה נושא חרב?” אפשר היה לצפות שאחרי ששאלו אותי שאלה זו מספר פעמים כה רב תהיה לי כבר תשובה טובה מוכנה. אך לא כך היה. גמגמתי משהו בקשר לכך שזו היתה חרב הקשורה לטקס. עתה עיניו גדלו עוד יותר כאשר הוא ראה בעיני רוחו קורבן אדם. “עדיף שאקרא לאחראי” הוא אמר. החלק המשעשע הוא, שכאשר פתחו את התיק, ראיתי כיצד אנשי ביטחון מנוסים מאוד של ארגון האו”מ הופכים להיות ילדים פקוחי עיניים כאשר החרב נראית לראשונה. האחראי שאל אותי בנימוס האם בכוונתנו לערוף למישהו את הראש עם החרב, וכאשר השבתי ב’לא’ תקיף, ואנשים נוספים שהיו בדרגים גבוהים באו”מ ערבו לנו, נתנו לנו להיכנס.

לאחר שעברנו את הביקורת המשכנו לתוך העיר, הוזמנו לדבר ולעשות תקשור חי עבור החברים והאורחים של אותה קבוצה במתחם של האו”מ. החוג האזוטרי הינו קבוצה של אנשים בעלי חשיבה דומה שרובם עובדים בארגונים שונים, כולל באו”מ, למרות שהחברות בחוג פתוחה לקהל הרחב. קבוצה זו נפגשת במתחם של האו”מ באופן סדיר. כאשר נכנסו לשם הבנו שזה יהיה לפני עיר עצמאית. זה מקום ענק. היו שם בנינים רבים שהרכיבו את המרכז הבינלאומי של וינה.זהו ביתו של ארגון האו”מ, של UNIDO– ארגון התעשייה של האו”מ, ושל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, של UNVO – ושל UCBDO

[ארגונים נוספים של האו”מ – חמדה] כאשר נכנסנו ללובי המרכזי ניתן היה לראות את כל דגלי האומות תלויים מהתקרה. עלינו מספר מדרגות לחדר בו התקשור אמור היה להיערך.

היו בחדר כ- 20 אנשים אותם התחלנו להכיר לפני השיחה. בשעה 5:30 היה זרם חזק של חברים בארגונים השונים, אשר סיימו את יום העבודה. רבים היו מהאו”מ, מ- UNIDO ומהסוכנות לאנרגיה אטומית. כאשר הסתיימה ההיכרות והתחלתי לדבר, היו שם כ- 70 אנשים.

סיפרתי להם כיצד כל זה החל וכיצד פנו אלי הקבוצה בפעם הראשונה. דברתי על המסרים של הקבוצה ועל העבודה שאנו עושים. הופתעתי לגלות שרוב האנשים בחדר קראו כבר פרק זמן את המדיטציות של משואות האור. הם היו מוכנים לקבל את המידע ומאוד התרגשו לראותנו. הסתבר שנוכחותנו שם היתה “הֶכשר” עבורם. היינו קצת מתוחים ביחס לעובדה שפגשנו עובדי אור מארצות שונות, אולם לאחר חמש דקות של שיחה, הסתכלנו אל קהל בעל עיניים מחייכות ומשתוקקות. הבנתי שזה היה בית ושזו היתה משפחה.

חלקתי עמם את עניין החרב, השרביט והנוצה הארוכה, והסברתי כיצד אני משתמש בכל אחד מהכלים בסמינארים על מנת להמחיש את המידע שהקבוצה נותנים לנו. היה מאוד מיוחד לראות כמה מלוחמי האור אוחזים שוב בחרב. הייתי מודאג מאוד ביחס לַיעפת וביחס לכך שהיה עלי להציג משהו מאוד חשוב לי כה קרוב לנחיתה, אולם ברגע שניצבתי מול הקהל הקבוצה נכנסה והתמלאתי אנרגיה.

לאחר הפסקה קצרה התחלתי לתקשר את הקבוצה. הם החליטו לא לאפשר לי לדעת מה יהיה נושא שיחתם. בדרך כלל הייתי מאוד עצבני כאשר הם לא סיפרו לי מהו נושא התקשור, אך הייתי עסוק מדי מכדי לדאוג. אני מתחיל באמת לחוש נוח מאוד בתקשור חי. בתחילת התקשורים נהגתי לכתוב, ולכן, יחסית, תקשור חי הינו דבר חדש עבורי. אני מתחיל להתרגל לדבר בקול הקולקטיבי בתקשור חי. עתה אני פשוט נפתח לזרימה.

תזמון הביקור שלנו בוינה נפל על המשבר בקוסקו, דבר שהתרחש רק כמה מאות מיילים מהמיקום שלנו. מספר אנשים בקשו תשובות ביחס לסיבה שמשבר זה התרחש. הם רצו אף לקבל מידע ביחס לתפקיד של הפליטים. היתה עצבות אמיתית באויר בעקבות המצב.

זה היה המידע הראשון בתקשור של הקבוצה. הם דברו על התפקיד ששיחקו אנשים נפלאים אלה ועל הסיוע שההקרבה שלהם תגרום להתפתחות האנושות. הם דברו על העובדה שזה היה בסדר לומר את האמת שלכם בכל מצב, כולל במצב הזה. רבים מאותם וינאים נושאים עדיין את הצלקת מהפעם הקודמת בה ניסו זאת בתקופת השואה. ושוב, הקבוצה אמרו שההתעוררות שלנו על פני הפלנטה החלה ביום בו היטלר עזב. זו היתה העלאת הרטט הקולקטיבי שלנו שאמר שלעולם לא ניתן את הכוח שלנו שוב למישהו אחר.

הקבוצה החלו לדבר על האנרגיה האוניברסאלית, ועל כך שהכול עסק במיזוג. הם השתמשו בדוגמא של הגאות בים המאזנת למעשה את הסתובבות כדור הארץ. תנועה קבועה זו של אנרגיה [המים] תמיד מחפשת איזון. היא מחפשת איזון של התמזגות בדרכה של האנרגיה האוניברסאלית. תמיכה במיזוג זה תמקם אתכם בזרימה האוניברסאלית. להתנגד לאנרגיה זו יהיה נגד הזרימה האוניברסאלית ודבר זה יהיה בלתי נתמך. הקבוצה נתנו דוגמא לאופן בו על כל הפעולות להיות מושוות לזרימה של האנרגיה האוניברסאלית. הם אמרו שפעולה התומכת במיזוג והסרת קווי הפרדה דמיוניים יעזרו לנו לחולל את השינוי כאשר האנושות תנוע קדימה. הם דברו על האופן בו הכול מתחיל כְלב [heart] אחד. אם תהיה הנחיה מוטעית שתגרום לאנרגיה לזרום נגד האנרגיה האוניברסאלית, היא תיתקל בהתנגדות.

אם יתעלמו מכך שההנחיה מוטעית, היא תמשוך אחרים עם אותה הנחיה מוטעית ומהר מאוד תיווצר קהילה בעלת אנרגיה עם הנחיה מוטעית. אם דבר זה יימשך, דומה ימשוך דומה, ומהר מאור תהיה לכם מדינה שלמה עם אנרגיה בעלת הנחיה מוטעית. הם אף אמרו שאם אי פעם רוב האנשים על פני הפלנטה יתחילו לגרום לאנרגיה להיות בעלת הנחיה מוטעית, תסיים האמא את המשחק וסיום הזמנים הקטסטרופאלי יבקר את כדור הארץ. הם אמרו עוד שיש לזכור שהאירועים בקוסקו היו הזדמנות לשלוח אור למקום בו לא היה אור כבר פרק זמן. הקבוצה לא דברו על מיקום גיאוגראפי, אלא על הרעיון של טיהור אתני. הם הבהירו שהיינו ברטט גבוה יותר ושפעולות אלה ייתקלו בהתנגדות מיידית. הם אמרו שהמילים “מלחמה” ו”לחימה” לא יישארו באוצר המילים שלנו עוד זמן ממושך, אך חשוב מאוד שננקוט עמדה, שנאמר את האמת שלנו וניצור את המציאות שלנו. בדרכים רבות היה הדבר כאילו יש לנו הזדמנות לאשר מחדש את כיוון כדור הארץ החדש. הם מאוד מכבדים את אלה אשר קבלו על עצמם לשחק את תפקיד הקורבנות. הקורבנות שיחקו תפקיד חשוב מאוד שלא יעבור ללא תשומת לב אליו, ושאנו חייבים להם חוב אמיתי של הכרת תודה.

למרות שהנושא התעורר בעקבות המצב בקוסובו, הוא עסק בנושא הרבה יותר גבוה. הוא עסק בזרימת האנרגיה האוניברסאלית וכיצד דבר זה מדריך את הכול בחיינו ואת כל הפעולות על פני הפלנטה. הקבוצה אמרו שניתן להשוות אפילו את ההחלטות הקטנות שלנו בחיי היומיום לזרימה על מנת לראות האם זו אנרגיה הזורמת בכיוון מוטעה. ברמת הממשלות קל לדעתם לראות כיצד כל הפעולות והמדיניות יכולים להיות או בָזרימה, או בניגוד אליה. הם אמרו שאין שיפוט ביחס לבחירה שלנו באחת מבין השתיים, למעט העובדה שחלק מהפעולות משיגות תוצאות נכספות וחלקן לא.

הקבוצה התייחסו גם לצמד המטבעות יורו/$ כאל דוגמא מושלמת של ערבוב ושל מחיקת קווים דמיוניים להם אנו קוראים גבולות. הם אמרו שאנו מחזקים את הקשרים בינינו כאשר אנו מעודדים את הפיכתנו לאזרחי העולם. ברגע שנשיג זאת, נוכל להתחיל לעבוד על הפיכתנו לאזרחי היקום. הם דברו על אלה אשר יבואו בקרוב לעזור לנו להבין את המורשת האמיתית שלנו, וכאשר דבר זה יתרחש מהר מאוד נעזוב את הגבולות הדמיוניים שלנו ונהפוך להיות האזרחים של כדור הארץ החדש. דובר גם על שכנינו הגלקטיים ועל כמה שהם שונים זה מזה, וכאשר הם יתחילו להופיע, נוכל לראות עד כמה באמת דומים אנו על פני הפלנטה, ונתחיל לתקשר כאזרחים של הפלנטה.

הנקודות האחרות בהם נגעו היו שייכות להחזרת העוצמה האמיתית שלנו בעודנו נמצאים בביולוגיה. הם דברו על התאמה פלנטארית שגרמה למהומה כה רבה בתקופה האחרונה, והם דברו על התפקיד של האנושות הנמצאת על גבי לוח המשחק. הם דברו על השינויים הפיזיים להם ניתן לצפות, ועל התעוררות האנושות. בסך הכול, הם נתנו מסר בסיסי אשר שם את הבחירות, ואת האחריות ביחס לאותן בחירות, בידי אלה שנוכחו. בעדינות אך ברצינות הזכירו לנו שאנו מחזיקים בעוצמה של יצירת העתיד שלנו באמצעות הבחירות.

בסיום התקשור היה זמן לשאלות. היו שאלות רבות ומעניינות שהתחילו בשאלות ביחס ליקום ה- 23 עד לאופן בו נוכל להיזכר יותר טוב במי שאנו. אחת השאלות אשר יצרה תגובה מעניינית מצד הקבוצה, נשאלה ע”י מדען מהסוכנות לאנרגיה אטומית. הוא שאל ביחס לטבע הסימולטניות בהקשר לייצוג שלושת הממדים של הניצוץ האלוהי אשר הנחתי על הלוח. הבסיס לתשובתם היה שהמדען סיבך את הדברים יותר מאשר הם באמת היו. הרעיון של האל היה פשוט מדי מכדי להתאים לשלושה ממדים. השאלות באו מעובדי אור מכל תחומי החיים.

בסיום התקשור פקחתי את עיני וגיליתי שישבתי מעט קרוב מידי לשורה הראשונה, שכן כולם הזילו דמעות. אני יודע שיש כאן עניין של קירבה, ולמדתי לספר זאת לאנשים על מנת שיוכלו לבחור אם ברצונם להיות באזור זרימת הדמעות, או לא. לבסוף כאשר כולנו חלקנו חיבוקים שהיו כבר צריכים להתרחש הרבה קודם לכן, באה אלי עובדת אור קורנת מאוזן לאוזן. היא נמצאה שם על מנת לקבל את פנינו, והביאה עמה חבר לשם תרגום, שכן היא לא דברה אנגלית. היא אמרה למתרגם לספר לי שלאחר כחמש דקות של תרגום, היא בקשה את המתרגם לחדול. היא הבינה את המסר בסדר גמור, ובעודה מוחה את דמעותיה, היא הצביעה על לבה. המתרגם אמר לי שהיא “שמעה” כל מילה.

אחת החוויות היותר מופלאות באו”מ התרחשה מספר ימים מאוחר יותר. המארחת שלנו, לאונדרס, הזמינה אותנו שוב לאו”מ, לארוחת צהרים. הזדמן לנו להתבונן היטב במתרחש שם במהלך שעות העבודה, וראינו יותר מאשר ציפינו. יש במבנים בעיר הוינאית הבינלאומית עובדי אור רבים, וזה היה ממש נפלא לנצל את ההזדמנות ולקבל סיור פרטי של מקום עצום זה. ממש לפני עזיבתנו שתינו קפה. במהלך הזמן הקצר בו ישבנו ליד השולחן נגשו אלינו כחמישה אנשים שהיו בתקשור או שהשתתפו בסמינר, ונפגשנו בחיבוקים משפחתיים. זה היה יותר מאשר שיכולתי לקוות לו, ובפעם הראשונה הבנתי שלברברה, לקבוצה ולי היה תפקיד נפלא בחיבור מחדש של המשפחה בעולם כולו.

העברנו סמינר בן יומיים בלב וינה, בו הקבוצה חלקה עוד פרטים ביחס למשפחת מיכאל במקום מיוחד זה. הם אמרו שהאנרגיה של מיכאל היתה חזקה מאוד במיקום גיאוגראפי זה, ושזו היתה הסיבה לכך שמצאנו עתה זה את זה. זכרנו את הבית בדרכים רבות. כבוד גדול מאוד היה לנו שהתבקשנו לחלוק מסר זה עם עובדי אור חשובים אלה בזמן זה על פני הפלנטה. התבקשנו לשוב באפריל 2000 וקבלנו הזמנה זו בהכרת תודה.

ברברה ואנוכי חשים שזה כבוד גדול מאוד להיות מסוגלים לשאת מסר זה ולהתחבר עם עובדי אור בעולם כולו. אנו מודים לכולכם על כך שאתם מחזיקים באנרגיה על מנת לאפשר דבר זה. ביחד אנו משנים את העולם ויוצרים את המרומים כאן, על פני האדמה, כל פעם לב אחד.

סטיב, ברברה והקבוצה

משואות האור