אוקטובר 2017

מומחי המעבר
מאת מדען הלב

משואות האור תזכורות מהבית מוגש בשידור חי באינטרנט,
וכל חודש משוכתב ומועלה לאתר(באנגלית).

מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפאר

מאת הקבוצה

משואות האור

אוקטובר 2017הוגש בשידור חי ביום 23.9.2017

ברכות, יקירים, אני מדען הלב.

אני שמח להצטרף אליכם היום. האנושות נמצאת במרכזו של שינוי גדול מאוד. מה שיתכן ואינכם יודעים הוא, שאתם מומחים במעבר אותו אתם עוברים. רובכם חוויתם זאת כבר בעבר. אתם מבינים, יקירים, הפלנטה עוברת שינוי בדרכים רבות ושונות ואתם מתחילים לראות לכך הוכחות פיזיות. אמר לכם שאתם נמצאים בכיוון הנכון. אל תחשבו שאתם מפריעים למשהו. אתם מיקמתם עצמכם כאן באופן מכוון ואנו גאים בכם מאוד מאוד. מה שאנו אומרים הוא, שעוד דברים מיועדים להגיע. כן, ברור שזה כולל שינויים נוספים בכדור הארץ . ניתן לראות זאת ולהתייחס לזה כמו אל חבלי לידה של אם בזמן לידה. יחד עם זאת, מוביל הדבר גם לשינוי ענק ברוח. אתם יכולים לשוב אל גוף של אור לפני ששינוי אנרגיה הופך להיות קשה. אכן, יהיו כאלה שיבחרו להישאר במקום בו הם נמצאים. יהיו כאלה שיאחזו בחוזקה ברעיונות ישנים ואפילו בחלק מהאתגרים אשר דחפו קדימה את ציר הזמן של השינויים. הם אינם צודקים או שוגים. חשוב להבין זאת, שכן אין דבר כזה נכון או שגוי. כל אחד יבחר את דרכו ועבור אלה מכם שירצו להיות חלק מהשינוי, צפויים לכם דברים נפלאים.

זריעת זרעים של אור

ראשית, הבה נשוחח על טכנולוגיות. כן, צפויים דברים מפחידים עבור כלל האנושות, עם כל הטכנולוגיות החדשות. האינטליגנציה המלאכותית בעצמה הולכת להפחיד אנשים, אך לידיעתכם, יש מספר דרכים נפלאות להתאים טכנולוגיות אלה על מנת שתעזורנה בחלק מהמעברים, והן אפילו תוכלנה לעזור להקל על כאב האם. כן, רבים מכם ימצאו דרכים לעבוד עמן ולקבל בשמחה את פניהן, אז חפשו אותן. עודדו אותן, ואלה מכם שיכולים לתמוך בהן, עשו זאת. תהיינה לכם גם טכנולוגיות חדשות אשר תאפשרנה לאנושות לתקשר בחופשיות רבה יותר. האמת היא, שכבר עכשיו יש לכם קשר חזק יותר לרוח.

מה קורה בקולקטיב? הגל הקולקטיבי של האנושות נמצא כרגע בשוק. מתוך פחד פסעו  רבים לאחור אפילו בהתפתחות האישית שלהם. זה דבר רגיל, ויחד עם זאת ההתפתחות עדיין נעה קדימה. רבים מכם יחזיקו באור באותו חושך. רבים מכם עמדו בתור על מנת לשמור את עמדתכם על פני כדור הארץ במהלך זמנים מיוחדים אלה על מנת שתהיו שם ותהיו חלק מהשינוי. הסתכלו על צעדים אלה לאחור כטעינת הקפיץ אשר יכול לזרוק את כל האנושות קדימה.

האנושות כולה, כקולקטיב, חיה את חייה במלואם בממד החמישי. כאשר רוב האנושות ילמד לחדול לנסות להשתמש בחוקים של הממד השלישי, הצעדים הגדולים יתחילו להצעיד את כל הקולקטיב. נספר לכם, שבעבר רק אנשים מיוחדים יכלו לתקשר עם הרוח. כיניתם אותם אנשים בעלי יכולות מיוחדות ומאסטרים. אתם נעים אל זמן בו מהר מאוד כולכם תוכלו לתקשר כך. מה שתגלו הוא, שהחיבור הזה אינו מסתורי כפי שהיה בעבר. כולכם תגלו שלכולכם יש חלק בזה. אתם מכנים זאת בשמות שונים אך זה נמצא שם וכולם יכולים לדרוש זאת לעצמם. אנרגיות חדשות נפתחות עבור כולכם לתקשורת עמוקה יותר לעצמכם, ועל מנת שתתחילו להקשיב לנשמה האישית ולמדריכים שלכם.

לרבים מכם יהיו מדריכים חדשים במקומם, והם יתחילו לדבר אליכם בדרכים חדשות. הם יזכירו לכם דברים שאי שם בלבכם ידעתם ואשר תוכלו לאמת באמצעות חוויותיכם, ואפילו תוכלו להעבירם לאחרים. רבים הגיעו על מנת להחזיק את הדלת פתוחה עבור האחרים בשובל הטרגדיה. אין זה סוד לספר לכם שהרבה עוד צפוי להגיע לאנושות. יקירים, שלחו אנרגיה ומודעות לכל אותם אירועים. דעו שכל טרגדיה מקרבת את הלבבות האנושיים זה לזה. לפרק זמן קצר היא יוצרת בעיה משותפת שיש לפתור ובאותו רגע אתם מפסיקים להילחם זה בזה. זה מייצר הזדמנויות להתגלות של גיבורים ולהתגלות הטבע האמתי של האנושות. אם אינכם אחד מהאנשים שחוו טרגדיה, המשימה שלכם תהיה לקבל. שלחו אנרגיה לאלה שמגיבים ראשונים ולכל אלה אשר ירצו לעזור באותם זמנים. אלה תהיינה מתנות: מתנות של אור לכל אחד, ואין זה משנה מהי עמדתו הפוליטית, מהי דתו או מהן האמונות הרוחניות שלואו מהו צבע עורו. לעזור לבני אנוש אחרים ללא תנאי יכולה להיות אחת המתנות היותר גדולות שכולם יכולים לתת זה לזה.

אתם יכולים לחולל הבדל

אתם עובדי אור, כל אחת ואחד מכם. רבים מכם באו לכאן עם מידע מסוים וחלק הסתירו זאת אפילו מעצמם בגלל חיים קודמים. חלקכם הגיעו עם יכולות אמפתיות וגילו שעליהם להחזיק את האנרגיות שלהם חזק מאוד פן יינזקו, או ינוצלו בדרך כלשהי. עתה הוא הזמן להתחיל לפתח אנרגיית לב זו, להתחיל לאהוב בחופשיות. תגלו שהפגיעות שלכם הינה בסיס לעוצמה הגדולה מכולן. עשו זאת ותתחילו להיזכר במתנות שהיו לכם בלמוריה. שם יכולתם לחוש זה את כאבו של זה ולעשות ככל הניתן להקל את אותו לחץ. זו היתה האמפתיה האולטימטיבית והיא הובילה להרמוניה שעדיין לא הגיעה שוב לכדור הארץ.

כן, הרבה מאוד מזה מתרחש עתה על פני הפלנטה וכולכם מחזיקים במפתח, וכל אחד מכם מחזיק בהזדמנות לחולל הבדל עצום בזמנים האלה. כן, טכנולוגיות חדשות תהיינה זמינות. אתם מתחילים לשים לב שאין יותר סודות, במיוחד בכל הקשור לטכנולוגיות. צפו לכך שחדירות של האקרים תהיינה דבר נפוץ, אז לא תופתעו. האם תהיינה טכנולוגיות רעות מהן כדאי יהיה להיזהר? לא, ברור שלא. אין רע. רוע הינו אשליית הקוטביות אותה יצרתם כולכם והאמנתם בה. נספר לכם שאין גיהינום. כן, זה היה רעיון נפלא שהאנושיים המציאו על מנת שיוכלו להקרין קוטביות לרוח, שם הוא אינו קיים. אשליה זו אינה נחוצה יותר. אתם יכולים להתקדם אל היצירות שלכם וזה הדבר שאנו הולכים לאתגר את כולכם לעשות. כן, רבים מעורערים מהטרגדיות שתרחשו בעבר ואשר ממשיכות להתרחש. אמרנו לכם שנחצה קו. רבים מכם נכנסו לקולקטיב שם אתם חשים בכאב השינויים אשר אתם מכנים PTSD [הפרעת דחק פוסט-טראומטית]. ניתן לראות זאת כגל של שוק המשוגר דרך כל הלבבות. דעו שיש לכם תשובות ואת זאת באנו לחלוק עמכם היום.

טכנולוגיות של הלב

טכנולוגיות של הלב הינן מאפיינים של הממד ה-5 ודבר זה נותן לכם את היכולת להשתמש בלב בדרכים חדשות. אנו מבקשים כל אחד מכם לשים מאוד לב לעצמו, שכן בימים הבאים תזדקקו לחוזק, לתמיכה ולאיזון. זהו איזון עמו באתם. באתם עם אנרגיה מיוחדת ועם חוזים להשתמש באנרגיה זו במהלך ימים אלה של מעבר. האם זה אומר שאתם הולכים לכתוב ספר חדש? האם זה אומר שאתם הולכים לשנות את חייכם? האם זה אומר שאתם הולכים להיכנס להיבט רוחני חדש לחלוטין? האם זה אומר שתעברו דירה? זה אומר שעליכם להיות מוכנים לעשות את כל הדברים האלה אם הרוח, הנשמה, מארגנת אותם עבורכם. פעמים רבות אלה יהיו הדברים הקטנים שבאמת מחוללים את ההבדל. נגיעה של לב בלב, לעתים חיוך מול אדם במצוקה, יזכיר לאדם שהוא קודם כל רוח, נשמה, ואחר כך בן אנוש. להזכיר לאנשים את הרוח שלהם יעשה לכולם את החיים הרבה יותר קלים בזמנים אלה של מעבר.

אתם יכולים לחולל עתה הבדל אדיר על פני כדור הארץ. אל תמתינו שהשינויים יגיעו, שכן הם כבר כאן. תראו עוד מהם במהלך הזמן, אך נספר לכם שיש לכם חלק בכל זה, ואין זה משנה היכן אתם נמצאים. אין אף אחד על פני הפלנטה שרק תופס מקום. יתכן שאתם מרגישים שהשלמתם את רוב החוזים שלכם, אך לידיעתכם טרם סיימתם, שכן אחרת לא הייתם כאן. רבים מכם השתנו, ובכך גילו שיש להם מעט מאוד חברים סביבם. דעו שאם אכן זה קרה, זה משום שאותה חברות היתה מושתתת על רמה אחת בלבד ואז עברתם לרמה חדשה. על תשפטו עצמכם מאחר ואתם לא באמת לבד, לעולם, ובבוא הזמן רבים מחבריכם הישנים ימצאו אתכם שוב. אל תחושו מפסדים, אתם רק מתחילים והקשרים שאתם יוצרים והדברים שאתם מתחילים להביא יפתחו את הדלתות לרמה החדשה עבור האנושות. אתם נכנסים לגוף של אור בעודכם מאבדים חלק מהדחיסות שגרמה לכם לכה הרבה קוטביות ולשינויים רבים מאוד במשך זמן ארוך מאוד.

אני מדען לב ואני אומר לכם, כל כך הרבה עוד מגיע. יש לכם חלומות בהם מחשבותיכם מתגשמות מיד. מציאות זו קרובה הרבה יותר מאשר אתם חושבים. אותם דברים שאתם מאזנים בין הלב לראש יתגשמו לפניכם לפתע כבר עכשיו. לידיעתכם, זה מגיע. התאמנו בכך. היכנסו לכך וכן, אם אתם עושים זאת ונראה לכם שנכשלתם, עשו זאת שוב. אל תחדלו; אתם הרבה יותר חזקים מאשר אתם בכלל יכולים לדמיין, ואנו ממש מאחוריכם בכל שלב של הדרך.

אויבים הינם אשליה בלבד

אנו אוהבים אתכם יותר מאשר יש ביכולתכם לדעת שכן אתם המלאכים אשר הסירו את כנפיהם, עטו על עצמם בועה דחוסה של ביולוגיה, ומשחקים את המשחק הזה. רבים מכם אפילו השלימו את המשחק של העמדת פני בני אנוש, והם מסוגלים להיכנס למציאות אחרת, אך הנה אתם כאן פעם נוספת על מנת לעזור לכולם לבצע מעבר זה אל האור. אנו מבקשים מכם לאחוז ידיים. שלחו לעולם את האנרגיה ואת האהבה חסרת התנאים שלכם. מצאו דרכים לאהוב את אלה שאתם מתעבים. דעו שאף אחד אינו טוב או רע, הם פשוט נעים בכיוון שונה בעודם מחפשים את אותו אור. האויבים שלכם אינם אלא אשליה. התחילו לפרק את המחיצות עתה ותאבדו את הפולריות שנשארה על פני כדור הארץ. דבר זה יעזור לכם לחיות חיים מלאים בממד ה- 5 כבר עכשיו. דבר זה יעשה את הצעדים הבאים של האנושות קלים במידה שלא תיאמן. תיהנו מהמסע, יקירים, ודעו שאנו נמצאים ממש מאחוריכם בכל צעד בדרך.

בכבוד גדול ביותר אנו מבקשים מכם לנהוג זה בזה בהערכה. טפחו זה את זה בכל הזדמנות והחזיקו את הדלתות פתוחות ככל שניתן; שחקו היטב ביחד את המשחק החדש.

אני מדען הלב

אספבו

__________________________

מאת מרליה

ברכות יקירים.

ברוכים הבאים. היום אני, מרליה, מקבלת אתכם על מנת לעזור לכם במהלך חלק מהשינויים המאסיביים על פני הפלנטה שלכם. אתם נושאים אנרגיה שמעולם קודם לכן לא נראתה על פני הפלנטה הזו. עבורנו זה פשוט מדהים לראות שכל אחד מכם מחזיק את האור בדרך חדשה.

השלמות של מי שהנכם

חייתם בדואליות במשך זמן ארוך במידה שלא תיאמן, עד ששכחתם שלמעשה אתםשלמים. אתם משחקים משחק זה, נעים קדימה ולאחור בין הקטבים. ביטויים קוטביים אלה כללו גם את הזכרי והנקבי. נספר לכם שהחוויה האנושית מתחילה לזוז לכיוון ההיבט הנקבי. הו כן, אם אתם צופים בחדשות, אם אתם מסתכלים על הדברים המתרחשים, בקלות ניתן להתייאש. הדברים שאתם רואים באירועים עולמיים אכן נמצאים במורד תלול והם מתנדנדים על נקודת ההטיה.

הפעולות של “מנהיגי העולם” לוקחות אתכם עתה רחוק מאוד אל תוך הפן הזכרי, וזה קורא לאיזון. אין זה אומר שהנקבי ישתלט, מכיוון שזו אינה דרכנו. מדובר באיזון חדש אשר הצד הנקבי העולה מביא עמו. ואת זאת אנו מבקשים מכם לעשות – לאזן. קיימת מטוטלת ענקית של התקדמות אנושית הנעה קדימה ולאחור, וכאשר היא מגיעה רחוק מאוד בצד אחד, היא מדלגת מסלול ומתחילה תנועה חדשה. דבר זה אפשרי עתה כבני אנוש, אם ההיבט הנקבי יאחז בעוצמתו.

חוזקה של האנרגיה הנקבית השקטה

אנשים רבים מתחילים להעריך מחדש את מקומם. הם מתחילים לראות מה באמת הם רוצים לעשות ובאיזה אופן הם רוצים לעבוד עם כל מה שנע קדימה. זה הזמן בו כולכם יכולים למצוא עתה איזון חדש. זה הדבר אותו אתם מחפשים ונספר לכם, שההיבט הנקבי היה שקט במשך זמן כה רב, עד שרבים חושבים שלשקוט זו חולשה. למעשה זהו חלק מהכוח של ההיבט הנקבי; זו אנרגיה מאוד שקטה. אנרגיה נקבית שוכנת, לעתים תכופות, למטה, והיא גמישה באופן שלא יאמן. ניתן להשוות בין הזכרי והנקבי לכוח לעומת הרמוניה, ולידיעתכם, זהו בעצם הכוח האמתי. הכוח הנקבי עובד בדרכים שונות. אתם מתחילים לעבוד עמו עכשיו, אתם מתחילים לעבוד בדרכים שונות. אתם מתחילים לעבוד עם זה עתה ואתם מתחילים לראות שקיימת אנרגיה שקטה שכל אחד יכול להתחיל עכשיו להשתמש בה. זה הזמן להביאה לקדמת הבמה. בין אם יש לכם גוף זכרי בין אם הוא נקבי, כולם יכולים למצוא איזון חדש ולתת להיבט הנקבי השקט מקום חדש בעולמכם. גברים אשר ישלטו באיזון זה יהפכו להיות מאוד מגנטיים ולאור בוהק. במהלך זמנים אלה תראו גם שיש לכם כלים חדשים, ונספר לכם שהמדען ידבר על כך במועד מאוחר יותר. ברגע שהאיזון החדש יושג, תתחילו לשמוע חיבור חדש לרוח. אתם נמצאים בשלב אדיר של התפתחות; כל דבר משתנה, ומנקודת מבטנו, זה ללא ספק דבר קסום.

איפוס נפלא של אנרגיה

יקירים, הקסם החל. זהו איפוס נפלא של אנרגיה. זה גם זמן בו רבים יתחילו להתגלות כמורים. תתחילו לראות דפוסי חשיבה חדשים משתרשים. תתחילו לראות הזדמנויות חדשות עבורכם לשמוע את המסרים שלכם בדרך אחרת, ואנו מבקשים שתתחילו להקשיב בתשומת לב, שכן זהו הזמן להתעורר מהחלום. בזמן זה של איזון, רבים ינסו למתוח עוד את הדרכים הישנות, ינסו לנוע בכיוון ההפוך, לדרוש לעצמם מחדש את העוצמה הזכרית שחלשה פעם על פני הפלנטה הזו. נספר לכם שהפעם זה לא יעבוד, משום שהאנרגיה הנקבית השקטה לא תאפשר זאת. זהו הקסם של הזמנים האלה ושל מה שמגיע עתה אליכם. לכל אחת ואחד מכם יש פיסה של הפאזל הזה אותה הבאתם מהבית. התכוננו, אם כן, להביאה לקדמת הבמה. הזמנים נמצאים ממש לפניכם.

אנו מכבדים אתכם, יקירים, יותר מאשר תוכלו לדעת. חכו עד שתראו את אשר מגיע. אתם בונים מציאות חדשה לחלוטין בדרך דומה מאוד לזו שבה בניתם את כדור הארץ. במקור הופעתם על פני כדור הארץ הרבה לפני שהוא יכול היה לתמוך בחיים ולתת לכם את ההזדמנויות אותן ניצלתם. אתם חוזרים עתה לגופי האור. אתם מתחילים להתפתח מהר יותר מאשר אי פעם חשבתם שאפשרי, וכך גם הפלנטה.

בכבוד גדול ביותר אנו מקדמים את פניכם בדרכים אלה, ואני הופעתי על מנת ללמד אתכם גם דרך ההיבט הנקבי, משום שעכשיו האנושיים מוכנים… הגיע הזמן שנקבל את פניכם בברכה בבית. הרוח, הנשמה שבפנים יכולה עתה לצאת בדרכים חדשות מתוך אנרגיה נהדרת ומאוזנת מהבית.

בכבוד גדול ביותר אנו מבקשים מכם לנהוג זה בזה בהערכה. טפחו זה את בכל הזדמנות ושחקו היטב ביחד.

אני מרליה. בואו לראותני מתישהו.

אספבו.

__________________________

הסיפורים של אמור

אמור לומד איזון מתוך אחריות

ברכות, ישירים.

אנו מצטרפים אליכם היום בעוד המשחק שלכם מתפתח מאוד, אך יחד עם זאת, בעודכם נעים דרך זמן מעגלי, דברים רבים חוזרים על עצמם. זו הסיבה לכך שהחזרנו אתכם לשמוע את אמור. לפני שנים רבות סיפרנו סיפור על לפני תקופות חיים רבות, כדי לעזור לכם להיזכר בתקופה שהייתם על פני האדמה. רבים מכם זוכרים את אטלנטיס, את הזמנים הנפלאים שהיו לכם ואת הכוחות האדירים שנראה היה שמגיחים, אפילו מתוך הטכנולוגיות שלכם, אולם רק מעטים נזכרו בלמוריה, למרות שרבים מכם היו שם. ברצוננו לעזור לכם להיזכר.

ניכנס לסיפור כאשר אמור בן 15 וכאשר היו לו כבר התנסויות בחיים. היתה זו מסורת בלמוריה, אשר אינה קשורה לתאריך הלידה, אלא כאשר האדם מוכן לקבל על עצמו אחריות ולהיות משתתף פעיל בחברה. כאשר אדם מחליט לבצע דבר זה הוא לומד את המסורת הקדומה של למוריה. האדם בוחר את הנושא במסורת עמו הוא רוצה לעבוד ואז מתייצב לפני קבוצת אנשים גדולה ומתחייב להיכנס לחברה הלמוריאנית בעוד הוא מקבל על עצמו את האחריות הקשורה בנושא שבחר. רבים מבין אנשים אלה עדיין צעירים מאוד, בני 13, 14 או 15. כאנשים מאוד צעירים, רובם עדיין רוצים לעשות דברים של ילדים, וכאן אנו מוצאים את אמור היום… הוא רוצה לשחק.

אמור למד רבות ועבר הרבה עם חבריו, המנטור שלו, הוריו ואלה אשר עזרו לו לקבל על עצמו את אותו נושא. הוא אפילו עזר למי שהיה אחראי עליו וחברו הטוב Etu, לעבור לצד האחר של הצעיף, כחבר במצוות המעבר שלו. זו היתה משימה רצינית. היום אמור רק רוצה לשחק. זה מביא אותנו לאמור הפוגש חבר חדש, מישהו חדש למדי באזור מגוריו. שמו של האיש הצעיר הינו Tor, והוא גדול מאמור במספר שנים, ולכן, באופן טבעי, הסתכל אמור אל חברו החדש בכבוד, ובנוסף רצה להיות כמוהו, לחקות אותו באופן כלשהו. מעניין, שגם לטור היו בעיות, כמטבע לשון. בזמן שגדל, היו לו גם תקופות קשות מאוד. כבר עכשיו היו לו צלקות מהחיים והיה לו קשה לא להגיב תגובת יתר לדברים. טור למד די הרבה ביחס לעצמו כאשר עבר את התקופה הקשה בחייו. בשמחה הוא התיידד עם אמור, ומה שאמור לא ידע הוא, שטור בעצמו הסתכל בהערכה אל אמור, ודבר זה חיבר בחברות את שני הנערים.

מדהים היה ששני הנערים האלה התחילו לגרום שמחה זה לזה, דבר שהיה נחוץ מאוד לשניהם. הם שיחקו והשתעשעו יחדיו, ומאחר וכל אחד מהם לקח את החיים מאוד ברצינות, הרי שאיפוס אנרגטי זה והאתנחתא שהם עשו, היו חיוניים לשניהם. טור החליט לעשות מספר דברים וזימן להם הזדמנות לצאת להרפתקה. הוא גר עם אמו, מאחר ואביו נהרג בתאונה טרגית מספר שנים קודם לכן. הוא שאל את אמו אם יוכל להעדר מהבית ליומיים ולצאת לקמפינג, כפי שמכנים זאת היום. למרות שבאותה תקופה לא היו פילים על פני הפלנטה, היה מדובר באזור סלעי שמכונה היום ‘סלעי הפיל’. היו אלה סלעים גדולים מאוד, רובם עשויים מגרנית, חלקם היו בגודל של בית. זה היה מקום מיוחד בטבע והיתה שם מערבולת אנרגטית שרבים באו אליה על מנת להתחבר מחדש לטבע.

אמור שאל את הוריו האם יוכל לבלות יומיים של משחק על סלעי הפיל. הוריו שמחו על הרעיון. הם התרגשו מהעובדה שאמור ייהנה שוב קצת מהילדות. לקראת ההרפתקה הצפויה ארזו עבורו הוריו אוכל ומים. היום סוף סוף הגיע, ושני הנערים החלו את המסע, נפרדו מההורים ומהחברים ויצאו לאזור המסוכן מחפשים הרפתקה. זה היה איפוס קטן של אנרגיה שאמור ציפה לו מאוד. הוא לאו דווקא חיפש לאפס את הרוח, הנפש; הוא פשוט חיפש הרפתקה.

הנערים מצאו נקודה מושלמת למקום המחנה, באזור פתוח בין מספר סלעי הפיל. אפילו האוכל שאכלו באותו ערב, היהאיכשהו טעים יותר מהרגיל. בערב הראשון התבוננו הנערים בשקיעה בעודם שוכבים על סלע גדול שהתחמם מהשמש במהלך היום, סיפרו בדיחות, ספרו סיפורים, וצחוקם מילא את היער. הם הדליקו מדורה והתבוננו בתשומת לב כאשר היא בערה. לא האריך הערב עד שהם החלו לשמוע קולות של בעלי חיים באים מהיער, דבר שנתן להם סיבה לספר סיפורים מפחידים באשר למקור הקולות. הו, כמה משעשע לפחד. סלעי הפיל היו גדולים, ומעצם גודלם הם נתנו קורטוב של בטחון לנערים. הנערים מצאו אתדרכם לראש הסלעים.  הם יצרו סולם מחבלים דבר שהרחיק רבות מחיות היער. הנערים התחברו מאוד ותוך זמן קצר הבדל הגילאים ביניהם חדל לשחק תפקיד. הם היו פשוט שני אנשים צעירים חווים יחד הרפתקה… והכול ב Mu [= למוריה] היה טוב.

מאוחר יותר, לאחר שהאש דעכה, החל טור לספר לאמור סיפורים אמתיים מעברו. הוא דבר על רבות מההרפתקאות שהיו לו ואפילו החל לחלוק קצת מהזמנים הקשים שעבר כאשר אביו נפטר באופן פתאומי. אתם מבינים, יקירים, חלק מהדברים בלמוריה היו שונים. האנושיים היו שונים. הם התפתחו לרמה כזו בה הם יכלו לחוש זה את האנרגיות של זה, ולא היתה סיבה לרבות מהטכנולוגיות התקשורת שיש לכם היום. הלמוריאנים היו מאוד מאוד אמפטיים וכל שהיה נדרש הוא, שהאדם יחשוב על חברו על מנת שידע לא רק את מחשבותיו, אלא גם את אשר בלבו. זה היה הביטוי האולטימטיבי של אין יותר סודות והיה חלק מובנה בכל אחד מהלמוריאנים.

היום, נכנסת האנושות על פני כדור הארץ למצב אותו אנו מכנים אין יותר סודות. זה פשוט מאוד, אך עבורכם זה נראה קשה מאוד לשמור על הדברים האלה בנפרד. בלמוריה, הפרדה זו מעולם לא התרחשה. הם למדו לחיות בהרמוניה שונה ומה שטור חלק עם אמור, הכאב שעבר, היה יפה מאוד. מותו של אביו היה כתוצאה מתאונה, והמעבר שלו לעולמות האחרים היה מאוד בלתי צפוי, ויחד עם זה, זה היה בידיו של האחר. המנהג בלמוריה היה שמוות כזה היה נחקר על מנת להבין את הסיבה. ואז הם ניסו להבין אם מישהו היה אחראי לכך, על מנת שיפצה בדרך כלשהי. למרות שהיתה להם מערכת מסודרת, בדרך כלל השאלה הופנתה אל הנפגעים להחליט מהו הפיצוי. היה מובן שמחילה לגבי חובות כאלה היתה מתנה שהיטיבה עם הנותן יותר מאשר עם בעל החוב. פעמים רבות החוב נמחל ועדיין נעשה תשלום ע”י הצד האחראי שחש צורך לאזן את האנרגיה. לאמור היה באמת קשה מאוד להבין זאת משום שכאשר מתקשרים עם הזולת באופן זה, מתרחש איזון טבעי. הוא קלט את הסיפור של טור והקשיב לו בדריכות.

מתוך תחושת הכאב של טור, אותה הרגיש אמור, החל אמור לספר סיפורים על אביו שהיה בעל תפקיד גבוה בממשלת Mu. בשונה ממה שאתם חווים היום. האנשים שהיו בשרות הציבור נחשבו כמשרתי הציבור, לא מנהיגים. בדרך המסורתית לא היה צורך בהנהגה, ולמרות שהיו סיעות רבות בלמוריה, היתה הרמוניה הודות לחיבור העמוק שהיה להם זה עם זה. וכך חלק אמור עם טור דברים חשובים שאביו חלק עמו ביחס ליצירת הרמוניה ב Mu. בזמנים שלכם עתה, על פני כדור הארץ, כשיש מחלוקות, אתם לוקחים אותן לבתי המשפט או שאתם מסתמכים על אחד מהחוקים שחוקקתם, אך באותם הימים לא היו חוקים. היו להם רק מנהגים. היו אלה אותם מנהגים שהיה על אמור ללמוד בעודו מתקדם בחיים. אחד המנהגים היה לאזן אנרגיות והוא חלק זאת עם טור באותו לילה ראשון בו החלו הנערים לשוחח שיחות מעומק הנשמה. אמור למד הרבה במהלך 15 שנות חייו והוא הרגיש אדם חכם. הוא חלק את חוכמתו עם טור באותו לילה והוא סיפור לו כמה לעתים היה זה מתסכל עבור אביו לנסות וליישב אנרגיות כאשר האנשים לא הצליחו לעשות זאת בעצמם.

טור סיפר לאמור שיש לו בעיית רוגז, ומדי פעם הוא מגיע לקצה גבול התסכול והוא פשוט חייב להתפרץ. הוא לא ידע מה זה היה או מה גרם לכך, אך לעתים הוא חש חסר אונים והוא ניסה לחזור לכוחותיו בכל דרך שהיא. למרות שמעולם לא התפרץ עם אמור, כי בעצם הם היו חברים חדשים. אמור הקשיב בתשומת לב מרובה, ודי הבין לאן הדברים מובילים. הוא ידע שיש לו הבנה ביחס לאנושות, והוא ידע שבשלב מסוים הוא יהיה מורה או מרפא, ולכן הוא “רשם” לעצמו נקודות. ולמרות שהוא העריץ את טור שהיה גדול ממנו בשנתיים, הוא הבין שיש לו תשובות עבור טור, ואכן הוא חלק אותן עם טור בדרך עדינה. “אתה יודע, לפעמים גם אני חש כך. אני מאבד שליטה כאילו העולם כולו הולך בכיוון אחד בעוד שאני רוצה ללכת בכיוון אחר, וזה מתסכל מאוד. מה אני עושה?”

“לעתים אני פשוט חייב לעצור ולצחוק על עצמי,” הוא סיפר לטור. “כל אחד מתחיל לקחת את הדברים באופן שונה ואני יכול לאפס את האנרגיה שלי. אני יכול לשחרר חלק מאותה שליליות שכל כך תסכלה אותי.” הנערים התחברו באותו לילה לאור המדורה.

בבוקר שלמחרת, התעוררו הנערים מעט לא מאוזנים. אחרי הכול הם ישנו על סלע והיה להם לילה לא כל כך נוח. שניהם חשבו על ללכת הביתה, אולם הם התארגנו ליומיים והחליטו לדבוק בתכנית המקורית בכל תנאי, וכך היה. ביום השני הם חיפשו עיסוקים, בהרפתקאות, והם המציאו סיפורים על האנרגיות של היער. ברגע מסויםהחל טור לחוש בתסכול. חלק מהאוכל שהביאו התקלקל, והוא נעשה רעב, דבר שהספיק לעורר בו את הכעס. לכן הוא הסתכל על חברו הצעיר וניסה ליישם חלק מהטכניקות החדשות שלמד ממנו, אך בהצלחה מועטה.

במקום זה החליט להוציא את התסכול ומאחר והם הביאו עמם כלים מתאימים,אחד מהם דומה לגרזן של היום, הוא החל לגדוע עץ. טור הוציא מעט מהתסכול והיה פעיל מאוד באופן פיזי בעודו גודע עץ קטן, והם החליטו להשתמש בגזרי העץ למדורה ומהגזע להכין סולם. הוא חשף את העץ עד שקיבל מוט ארוך. דבר זה גרם לא לחוש גאווה משום שהוא הצליח לשחרר מעט מתחושת התסכול. הם היו נחושים להישאר לילה נוסף והוא מצא עצמו עובד עם המוט, ומחפש לו שימושים נוספים – ניסה לשחק עמו בדרך זו או אחרת.

בראש ההר של סלעי הפיל היתה הגבהה. אחד הדברים שטור החליט לעשות זה לתקוע את המוט מתחת לאחד הסלעים היותר קטנים על מנת לראות האם יש ביכולתו להשתמש בו כמנוף ולהזיז את הסלע. הם המציאו סיפורים על אוצר גדול הקבור מתחת לאותו סלע שהיה ממוקם שם על מנת לשמור עליו. טור ניסה נואשות להזיז את הסלע כדי שזה יעזור לו לשחרר תסכולים פיזיים. מה שקרה – קרה מהר מאוד. באמצעות דחיפה אחת גדולה הסלע זז והתחיל להתגלגל למטה. הנערים הסתכלו חסרי אונים איך הסלע צבר מהירות והתגלגל במורד ההר.

במערה שהיתה בתחתית ההר גרה אשה אחת. היא גרה לבד עם חיית המחמד שלה. כאשר הסלע נחת למטה היא איבדה את חברה היקר, שכן הוא ריסק את חיית המחמד האהובה שלה. כאשר יצאה לראות מה קרה, היא ראתה את הסלע והכאב שלה שלח יתד לאנרגיה הקולקטיבית. שני הנערים חשו את הכאב שאותה אשה חשה כאשרגילתה את חיית המחמד שלה מתחת לסלע. כמו בכל מסורת, כל פגיעה של אדם אחד באחר, היה הפוגע מתייצב בפני הנפגע ושואל מה הוא יכול לעשות. טור עדיין כעס והיה לו קשה מאוד לעשות זאת. הוא פשוט אמר: “על חיית המחמד היה לזוז הצידה. היא היתה צריכה לדעת שהסלע מגיע.” הוא חש שהכעס שוב עולה.

אמור ניגש לחברו, שם את ידו על חזהו ואמר: “טור, הבה ואציג בפניך קצב חדש, משום שאתה כל כך כועס, שאתה עלול לעורר לעצמך בעיות נוספות במקום לשחרר ולהרגיע את האנרגיה שכבר יצרת.” נכון שכל זה היתה תאונה, שום דבר לא היה מכוון, אך המסורת לא כובדה והגברת שבה למערה, בוכה מאוד, לא באמת יודעת מה לעשות ולא באמת מסוגלת לשחרר אתהגווייה ששכבה מתחת לסלע.

ואז החליטו הנערים לרדת למטה אל הגברת לנסות ליישב את האנרגיה, אך טור עדיין היה עצבני. קודם כל הוא היה רעב, והוא היה גם מתוסכל ורצה לסיים את הבילוי וללכת הביתה ולהעמיד פנים ששום דבר לא קרה והוא הצדיק זאת בכך ששום דבר לא היה מכוון.

אולם המנהג לנסות ליישב את האנרגיה ולגרום לאיזון מתישהו בכל דרך אפשרית, עדיין היה בתוקף. אי לכך ניסה טור לקחת קצב חדש  מחברו כאשר האחרון נגע בחזהו קודם לכן. אמור אמר: “קח נשימה עמוקה. נשום לאט ועמוק יחד אתי ואנסה לשלוח לך אנרגיה שתוכל לעזור לך לשנות את הקצב ולשחרר את התסכול שעדיין עוטף אותך. ואז, אם תרצה, נוכל לשוב הביתה, או שנוכל ללכת לדבר עם הגברת. זו הבחירה שלך, ואכבד את החלטתך.” אמור הניח את ידיו מקדימה ומאחור

עכל צ’קרת הלב ואמר: “נשום עמי שתי נשימות עמוקות.” באותו רגע, החל טור לבכות, תוך שחרור של יבבה עמוקה אותה החניק במשך זמן ארוך מאוד. מעולם לא היתה לטור הזדמנות להתאבל על אביו אשר נפטר מספר שנים קודם לכן. מעולם לא היתה לו הזדמנות להיות באמת איש צעיר בהתאם לגילו משום שהוא נכנס עמוק אל תוך החיים והעמיד פנים שהוא מבוגר חזק בעוד שלמעשה, הנשמה שלו בכתה בפנים מכאב. למרות שרבים מהסובבים אותו יכלו לחוש בזאת, דבר לא הצליח ליישב את האנרגיה כפי שאמור הצליח באותו יום.

אמור איפס את הקצב שלו נשם נשימה עמוקה ופשוט שכב לרגע על גבי סלעי הפיל, מתבונן בשמים, שכן היום החל להפוך ללילה, ובעודו שוכב שם, הוא הציע שהם ירדו למרגלות ההר וינסו להוציא את גופת חיית המחמד המתה. למרות שהם לא יכלו לראות זאת, הם יכלו לחוש בטרגדיה שקרתה; הם יכלו להרגיש את חוסר האיזון.

אמור החכם, יכול היה באותו יום לעזור לחברו המבוגר יותר. לפני שהחשיך, הסתכנו הנערים וירדו לתחית ההר. הם קראו לאשה שהיתה בפנים וסיפרו לה מה קרה. למרות שאמור בקושי היה קשור לעניין, הוא גם חש אחראי ולקח חלק באחריות, דבר שגרם לטור להרגיש נפלא, להרגיש שאינו לבד. אז התייצב טור ושאל: “מה יש ביכולתנו לעשות? באיזה אופן אנו יכולים לעזור לך?” דומעת השיבה האשה: “אם הייתם יכולים לעזור לי להזיז את הסלע, לפחות הייתי יכולה להוציא את הגופה ולשחרר אותה בדרך שאחוש יותר בנוח.” הגברת חיה לבדה ולמעשה זו היתה המשפחה שלה. הנערים שבו למעלה להר, מצאו את המוט שטור הכין מהעץ אותו גדע. הם הורידו אותו והשתמשו בו שוב על מנת להזיז את הסלע אל מחוץ לשדה הראיה. לא ארך זמן והם הצליחו לגלות את גופת חיית המחמד והגברת הודתה להם בלי סוף. טור חיבק אותה וביקש מחילה. היא לא חשה בצורך לסלוח להם שכן זו לא היתה המסורת. היא הסתכלה עמוקות בעיניו של טור והניחה את ידה על לבו באותה דרך בה עשה אמור קודם לכם. שוב החל טור לבכות.

אמור שב הביתה באותו לילה בעוד שטור נשאר אצל הגברת. היא הכינה לו אוכל, ובעודה קוברת את חיית המחמד, הזמינה אותו להישאר ללון.

הם הרוויחו משהו ששניהם חשו עמו נוח מאוד. מדובר על קבלת אחריות, על הרגשת תחושת הכאב של הזולת במקום לחסום אותה. האם ניתן לתקן את הנעשה? לא, ברור שלא, אולם אחרי הכול מדובר בתאונה. טור יצא מכול ההתנסות הזו של למידה עם הידיעה באיזה אופן אפשר להעצים את הסובבים אותו, ואמור חש נהדר ביחס לעצמו. לאחר מכן שב טור מספר פעמים לראות את הגברת למרגלות ההר. הם הפכו להיות חברים והאנרגיה התאזנה ברמה גבוהה יותר מאשר היתה כאשר הכול החל.

באותו לילה שכב אמור במיטתו והבין שבזמנים של Muהכול בסדר.

אספבו, יקירים

הקבוצה

זכויות יוצרים:

זכויות יוצרים 2000 – 2017 www.Espavo.org הכוונה היא שמידע זה יועבר הלאה וניתן יהיה להפיצו בחינם, בשלמות או בחלקים. בעשותכם זאת אנא תנו קרדיט ל- www.Espavo.org ולמתרגמת.  תודה על העזרה בהפצת האור!